בחודש מארס שנת 2015 חגגה תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים הידועה בכינויה- "תמ"א 38” עשור להיוולדה. מאז אושרה, יושמה ברחבי הארץ במבנים רבים. מה היא בדיוק התוכנית? מה היא כוללת? מה חשיבותה? ומה הם המכשולים בדרך ליישומה? כל הפרטים בשורות הקרובות.
מהו תמ"א 38?
כאמור, תמ"א 38 אושרה על ידי הממשלה בראשית 2005, ובעיקרה הענקת זכויות בנייה ותוספות שטח לקבלנים אשר יחזקו מבנים בני 25 שנה ומעלה (ביום האישור; על פי היתר הבנייה שניתן) מפני רעידת אדמה. המשוואה, אפוא, פשוטה - היזם יחזק את המבנה על פי התקן הישראלי על חשבונו, ובתמורה יהיה רשאי לבנות קומה נוספת בהתאם לרוח הבנייה באותה המבנה. הקומה תתווסף בחלקו התחתון של המבנה, בחלקו העליון או כתוספת אגף צדדית.
חשיבותה של התוכנית ברורה לכל: מחד - אזור מועד לרעידות אדמה שבו ישראל שוכנת, שעל פי תחזיות רבות, יספוג רעידה בסדר גודל כבד ב-50 עד 100 השנים הקרובות. מאידך - מבנים רבים שאינם עומדים בתקני הבטיחות המחמירים של ימינו. השילוב של אלו יחד עלול ליצור אסון כבד.
מה כוללת התכנית? ומהם השלבים ליישומה?
ובכן, בראש ובראשונה - חיזוק המבנה כך שיעמוד בתקנים שאושרו בישראל בשנת 1980. התהליך יכלול לעיתים קרובות גם שיפוץ חיצוני לבניין, הוספת מעלית, ממ"דים לדירות הקיימות, מרפסות שמש, הרחבת דירות ועוד. כמובן שהיזם מתחייב להגיע לסידור מגורים ו/או פיצוי כספי הולם לכלל הדיירים לתקופת השיפוץ.
חשוב לציין כי ישנם קשיים רבים שצריך לעבור בדרך ליישום תכנית המתאר. אחד הקשיים ביישום התוכנית טמון ב"התנגשות" בין הסכמות הרשות לבנייה בישראל לבין ההקלות שהתוכנית הייתה אמורה לייצר ליזמים. נושאים כגון קווי הבניין, תוספות בנייה (כגון מרפסות שמש), הגבלים עירוניים מקומיים ועוד, מהווים חדשות לבקרים מכשול בדרך ליישום תוכנית המתאר. גורם נוסף המהווה מכשול הוא סירוב דיירים לפרוייקט. המדינה קבעה כי על מנת ליישם את תמ"א 38 בפועל, על הקבלן המבצע לקבל את הסכמת שני שליש מדיירי הבניין. אף על פי שבתום העבודות, נהנים הדיירים מבניין משודרג במראהו וברמת הבטיחות שבו, לצד ערך דירה שעולה באחוזים רבים, עדיין ישנם "סרבנים" רבים לביצוע התכנית מסיבות שונות..
בשורה התחתונה, מדובר בתכנית מבורכת בעלת חשיבות לאומית גבוהה. על אף קשיים ביישומה, אישורה לפני 25 שנה נחשב ציון דרך משמעותי במלחמה בנזקי רעידת אדמה עתידית, אם וכאשר תגיע.
